האם את דוחה את אמא שלך ?

אם אנחנו באמת רוצים לחבק את החיים ולחוות אושר ושמחה, אם באמת אנחנו רוצים מערכות יחסים מספקות ועמוקות, ובריאות חסינה וחיונית, אם אנחנו באמת רוצים (וברור שאנחנו רוצים) להגשים את מלוא הפוטנציאל שלנו, מבלי התחושה שאנחנו פגומים בפנים, אנחנו צריכים בראש ובראשונה לתקן את מערכת היחסים השבורה שלנו עם הורינו.

מעבר לכך שהורינו נתנו לנו חיים, הורינו הם השער לכוחות החבויים ולכוחות היצירתיים, כמו גם לאתגרים, שגם הם חלק ממורשת אבותינו. בין אם הם בחיים או לא, בין אם אנו רחוקים מהם או שאנחנו נמצאים בקשר נעים בסך הכל עימם ,

ההורים שלנו – והטראומות שהם חוו או ירשו – מחזיקים במפתח לריפוי שלנו. 

יחסים בעייתיים לעיתים קרובות נובעים מאירועים כואבים בהיסטוריה המשפחתית שלנו ועשויים לשחזר את עצמם דורות על גבי דורות עד שאנו אוזרים אומץ לשחרר את הראש השיפוטי שלנו,

לפתוח את ליבנו חמור הסבר,

ולהתייחס להורינו וליתר חברי המשפחה שלנו בחמלה. רק כשנעשה כך נוכל לפתור את הכאב המונע מאיתנו מלחבק את חיינו במלואם.

גם אם, בהתחלה, נוכל לעשות את הצעד רק ברמה פנימית, חשוב למצוא מקום בתוכנו שאנו יכולים לחוות רכות כלשהיא כשאנחנו חושבים על הורינו.

בטיפול תראפויטי קונבנציונאלי מקובל להתמקד בהאשמת ההורים כשורש הגורם לסבלנו. כמו עכברים במירוץ אינסופי באותו המבוך, אנשים רבים מבזבזים שנים רבות בהרצת הסיפורים הישנים כיצד הוריהם הכשילו אותם ואימללו את חייהם. ברגע שנגלה את הסיפורים העמוקים מאחוריהם, יש להם את הכוח לשחרר אותנו לחופשי.  

שאלו את עצמכם: האם אתם דוחים, מאשימים או שופטים את ההורה שלכם על משהו שאתם חשים כי הם גרמו לכם? האם אתם לא מכבדים הורה אחד או את שניהם? האם ניתקתם את עצמכם מהם?

בואו נניח שאתם מאשימים או דוחים את אמכם. בואו נאמר שאתם מאשימים אותה על כך שהיא לא נתנה לכם מספיק ממה שאתם מרגישים שהייתם אמורים לקבל. אם זה נכון עבורכם, האם גם שאלתם את עצמכם מה קרה לה? לאיזה אירוע היה את הכוח להפריע לזרימת האהבה ביחסים שלכם? האם קרה משהו שהפריד אותה מהוריה?

אולי אמא שלכם נשאה עימה פצע מאימה ולא היתה מסוגלת לתת לכם את מה שהיא לא קיבלה. המיומנויות ההוריות שלה מוגבלות עד לרמה שהיא קיבלה מהוריה.

אם דחיתם את אמכם, סביר להניח שארוע טראומטי עומד ביניכם לבינה. אולי אמכם איבדה ילד לפני שנולדתם, או ויתרה על ילד לאימוץ, או איבדה את אהבתה הראשונה בתאונת דרכים. אולי אביה נפטר כשהיתה צעירה, או אחיה האהוב נהרג כשהוא ירד מההסעה לבית הספר. גלי השוק מאירועים מסוג זה השפיעו עליכם, אך הארוע עצמו אינו קשור אליכם באופן ישיר. במקום זאת, הטראומה קשרה את המיקוד של האם ותשומת ליבה, לא משנה עד כמה היא אהבה אתכם.

הרגשות, התכונות, וההתנהגויות שאנו דוחים בקרב ההורים שלנו, סביר להניח, יגורו בתוכנו.

כשאנחנו דוחים את הורינו, אנו לא יכולים לראות את הדרכים בהן אנחנו דומים.

ההתנהגויות גרות בתוכנו ולעיתים קרובות מושלכות על האנשים סביבנו. בהתאמה, אנחנו יכולים למשוך אל חיינו חברים, בני זוג, או שותפים עסקיים המראים לנו את אותן ההתנהגויות שאנו דוחים, ובכך מאפשרים לנו הזדמנויות רבות להכיר בדינאמיקה ולרפא אותה.

תירגמתי עבורכם תרגיל מתוך הספר "זה לא התחיל בך" של מארק וולין :

הדמייה של אמא שלך וההיסטוריה שלה

דמיינו כי אמכם עומדת מולכם, מרחק מספר צעדים. בדקו פנימה, מה עולה בכם? לאילו תחושות אתם שמים לב? כעת דמיינו שהיא לוקחת שלושה צעדים גדולים לעברכם ועומדת קרוב מאד אליכם, מרחק מספר סנטימטרים ספורים מגופכם. מה קורה פיזית בתוך גופכם? האם הגוף שלכם נפתח או מתכווץ או רוצה לברוח? אם תשובתכם היא שהגוף מתכווץ או רוצה לברוח, חשוב לשים לב שהעבודה של פתיחת הגוף היא כעת באחריותכם ולא באחריות אמכם.

כעת הבה ונרחיב את העדשה, ונחשוב שוב על אמכם עומדת במרחק כמה צעדים. כעת, דמיינו אותה מוקפת באירועים הטראומטיים שהיא חוותה. גם אם אתם לא יודעים בדיוק מה קרה לה, יש לכם תחושה של ההיסטוריה המשפחתית שלה ועם מה היא היתה צריכה להתמודד בחייה. קחו כמה רגעים להרגיש באמת איך זה היה בשבילה לעבור את כל מה שעברה.

·       עצמו את העיניים.

·       היזכרו בסיפורי ההיסטוריה המשפחתית ואפשרו לכל הטרגדיות שאתם מכירים לעלות למודעות.

·       דמיינו את אמכם אשה צעירה או ילדה או אפילו תינוקת קטנה מחזיקה מעמד כנגד גלי האובדן, מנסה להגן על עצמה מפני הכאב.

·       מה הגוף שלכם חש כשאתם מרגישים את מה שהיא כנראה עברה? מהן התחושות שעולות והיכן הן עולות בגוף?

·       האם אתם יכולים להרגיש או לדמיין איך זה היה עבורה?

·       האם זה נוגע בכם? האם אתם יכולים לחוש חמלה עבורה?

·       אימרו לה בלבכם, "אמא, אני מבינ.ה." אפילו אם אתם לא לגמרי מבינים, אימרו את המילים שוב. "אמא, אני מבינ.ה." תוכלו להוסיף את המילים "אמא, אני אנסה לקחת את אהבתך אלי פנימה כפי שהיא, מבלי לשפוט או לצפות שהיא תהיה אחרת ממה שהיא."

·       איך זה מרגיש לומר זאת?

·       מה קורה בגוף שלכם כשאתם אומרים לה זאת?

·       חפשו מקום בגוף שמרגיש שהוא יכול לשחרר, להיפתח או מרגיש רך יותר