כשאנחנו חייבים לגרום כאב / מאת ברט הלינגר

כשפעולה של בן זוג אחד במערכת יחסים אינטימית מסתיימת בפרידה, אנחנו נוטים לחשוב שהוא או היא עשו בחירה עצמאית. אך לעיתים המצב הוא כך שאם בן הזוג לא היה פועל, היתה נגרמת לו או לה פגיעה כלשהיא. או אז התפקידים היו הפוכים, האשמה והתוצאות היו מתחלפות. ייתכן והפרידה היתה הכרחית בגלל שהנשמה דרשה יותר מרחב לגדול, והאדם שעזב – כבר סבל. במקרים כאלו, בלתי ניתן להמנע מסבל. הבחירות שלנו מוגבלות לפעולה כך שמשהו בונה צץ מתוך כאב בלתי נמנע שאנו חייבים לגרום לו או לסבול אותו. לעיתים בני זוג נשארים במצב כאוב עד שהם סבלו מספיק על מנת לפצות עבור הכאב שעזיבתם תגרום לבן הזוג.

כשבני זוג נפרדים, לא רק זה שעזב מקבל הזדמנות חדשה. בן הזוג שנעזב, גם הוא מקבל הזדמנות להתחלה חדשה. אך כשאחד מבני הזוג נשאר תקוע בכאב ונמנע מהאפשרויות הבונות המוצגות לו על ידי הפרידה, הוא או היא עושה את זה קשה יותר לבן הזוג שעזב להתחיל חיים חדשים. או אז שניהם נשארים קשורים אחד לשני, למרות שנפרדו.

מצד שני, כשבן הזוג שעזב מצליח לקבל את ההזדמנות להתחלה של משהו טוב יותר, הוא גם מעניק לפרטנר שנעזב חופש והקלה. לעשות משהו באמת טוב כתוצאה ממזל ביש, הוא אולי הדבר הכי בונה, מועיל ומקדם שיכול לצאת מסליחה במצבים מעין אלו מפני שיש כאן השלמה וקבלה אפילו כשהפרידה נותרת בעינה.

תרגום מאת "Love's Hidden Symmetry" מאת הלינגר