פוקוסינג ועבודה עם ביקורת עצמית: איך להפסיק להילחם בעצמך
הקול שתוקף אותך מבפנים
יש אנשים שמתעוררים בבוקר עם מחשבה כמו ״שוב נכשלתי״ עוד לפני שיצאו מהמיטה. יש כאלה שמסיימים שיחה ומיד מתחילים לפרק אותה: ״מה אמרתי, למה אמרתי, הייתי צריכ/ה להגיד אחרת.״ הקול הביקורתי הפנימי הזה לא נח.
ביקורת עצמית קשה היא לא רק מחשבה. היא מגיעה עם תחושה בגוף. לפעמים מתח בחזה, כבדות בכתפיים, או תחושה עמומה שמשהו בך פשוט לא בסדר. ברוב המקרים, אנחנו מנסים להילחם בביקורת הזו, להשתיק אותה, להוכיח לעצמנו שהיא טועה. אבל ההילחמות הזו עצמה מתישה.
בפוקוסינג (התמקדות) יש דרך אחרת לעבוד עם הקול הביקורתי: לא להילחם בו ולא להיכנע לו, אלא להקשיב לתחושה שמאחוריו.
מה הגוף אומר כשהביקורת מדברת
אחד העקרונות המרכזיים בפוקוסינג הוא שרגשות ותהליכים פנימיים מחזיקים ממד גופני, שגנדלין קרא לו ״felt sense״ או תחושה מוחשית. כשאנחנו שומעים את הקול הפנימי שאומר ״אתה/את לא מספיק טוב/ה״, הגוף כבר יודע את זה לפני שהמחשבה מתגבשת למילים.
כשאני עובדת עם מישהו שמגיע עם ביקורת עצמית, אנחנו לא מנסים לנתח מאיפה הביקורת הגיעה, ולא לשכנע אותה שהיא טועה. במקום זה, אנחנו שואלים: איפה את/ה מרגיש/ה את זה בגוף עכשיו? מה יש שם?
לפעמים התשובה היא לחץ בגרון. לפעמים ריקנות בבטן. לפעמים תחושה שהחזה קטן. הגוף מחזיק מידע שהמחשבות לא תמיד מגיעות אליו. וכשנותנים לתחושה הזו מקום, בלי לנסות לתקן אותה מיד, משהו מתחיל לזוז.
הקול הביקורתי כחלק שצריך עדינות
בפוקוסינג אנחנו מתייחסים לקול הביקורתי כחלק פנימי, לא כ״אויב״ שצריך לנצח. לרוב, מאחורי הביקורת הקשה יש חלק שמנסה להגן, שחושש מכישלון, שרוצה מאוד שדברים יצליחו. הוא פשוט משתמש בשפה שאולי למד לפני הרבה שנים.
כשמתייחסים אל הביקורת מתוך סקרנות ועדינות, ולא ממקום של מלחמה, משהו שונה קורה. התחושה בגוף מתחילה להשתנות. לא תמיד בבת אחת, ולא תמיד בצורה דרמטית. אבל ה״הידוק״ הפנימי הזה מרפה קצת, ואיתו גם עוצמת הביקורת.
בבלוג שלי יש פוסט על המבקר הפנימי שמרחיב על הנושא הזה.
איך זה עובד בפועל
תהליך ההתמקדות (פוקוסינג) עם ביקורת עצמית נראה בערך כך:
עוצרים לרגע ושמים לב לתחושה שמתלווה לביקורת, בגוף, לא רק בראש.
נותנים לתחושה הזו מקום, בלי לנסות לתקן אותה מיד.
שואלים את עצמנו בעדינות: מה יש כאן? מה זה צריך?
מחכים לתגובה שמגיעה מהתחושה עצמה, לא ממחשבה מוכנה מראש.
התהליך הזה אינו טכניקה שלומדים בשיעור אחד, והוא שונה מכל שיטת טיפול אחרת בכך שהוא מכבד את קצב הגוף שלך. במאמר על שינוי דרך תהליך ההתמקדות אני מסבירה יותר על מה שמאפשר שינוי אמיתי בתוך העבודה הזו.
חשוב לי להגיד: לא מדובר בכך שאחרי פגישה אחת הביקורת נעלמת. אבל יש משהו בכך שלא נלחמים בה, שנותנים לתחושה שמאחוריה נוכחות, שמשנה את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לעצמנו לאורך זמן.
למי זה מתאים ואיך אפשר להתחיל
עבודה עם פוקוסינג על ביקורת עצמית יכולה להתאים לכל מי שמרגיש/ה שהוא/היא קשה מדי עם עצמו/ה, לאנשים שמרגישים שאינם מספיקים בעבודה, בזוגיות, בהורות, או פשוט מול עצמם בסוף היום. גם מי שניסה טיפולים אחרים ועדיין מרגיש שהביקורת לא פוחתת עשוי למצוא בגישה הזו משהו שונה.
אני מציעה טיפול פרטני ברמת השרון שמשלב פוקוסינג עם כלים נוספים. אם נושא הביקורת העצמית מוכר לך ואתה/את מעוניין/ת לשמוע עוד, אפשר לפנות אליי ישירות.
ניתן גם לקרוא על פוקוסינג: מה זה ואיך זה עוזר כדי להבין את הגישה לפני שמגיעים לפגישה ראשונה.
