קונסטלציה משפחתית היא גישה טיפולית שפותחה ע"י התרפיסט ברט הלניגר.
הרעיון המרכזי העומד בבסיס השיטה הוא, שבכל משפחה קיימות השפעות המנהלות את בני המשפחה ואת היחסים שביניהם. המטרה היא להציף את ההשפעות האלו ולהפוך אותן מהשפעות מגבילות או הרסניות להשפעות תומכות ומשחררות.
הנטייה לשפוט פרטים במערכת היא מאוד גדולה ולעיתים הרסנית. שינוי נקודת המבט מאפשר לנו לא לשפוט אף אדם במערכת, להסתכל על התופעה ללא מורא, ללא ציפייה וללא מידע ולומר "כך היה", "זה מה שקרה", "זה מורכב מכפי הבנתינו" ולקבל אותה, כפי שהיא נגלית, יחד עם כל המורכבות שבה.
לדוגמא, אם שלא הייתה מסוגלת לגדל את הבת שלה, ובמקומה הסבתא לקחה את תפקיד גידול הילדה. במהלך הטיפול בקונסטלציה משפחתית אנחנו מסתכלים על החוויה של האם ורואים את הכאב שלה, את המקור שלו ואת השתלשלות האירועים כפי שקרו באותה משפחה ספציפית, בלי לשפוט את התנהגותה. ההתנהלות הבעייתית של המטופלת, הושפעה מנאמנות עמוקה לעקרונות משפחתיים ומערכתיים רחבים יותר. הצפייה בתופעה ללא שיפוטיות אפשרה את השחרור מאותה נאמנות.
השפעה רבה של המערכת המשפחתית על הפרט מתרחשת גם כאשר אחד מהפרטים במערכת המשפחתית הבסיסית: אימא, אבא ילד- חסר. המערכת, כמערכת, תשאף שכול חלקיה יהיו קיימים ויקיימו יחסים האחד עם השני. הניסיון למלא את החסר מביא לחוסר איזון שמתבטא, לא פעם, בבלבול תפקידים. לדוגמא כאשר ילד מנסה להיות הבעל של האימא. בלבול תפקידים שכזה נפוץ מאוד והוא יכול להתרחש גם במערכת בין דורית של סבתא, אימא וילדה. בלבול תפקידים מכניס מתחים למערכת, מחליש אותה ואת יכולת התפקוד של הפרטים שבה דבר שיכול להוביל להשפעות מגבילות ואפילו הרסניות.
קונסטלציה משפחתית מאפשרת שחרור מהשפעות אלו. באמצעות צפייה בתופעה וקבלתה, מוחזר הסדר על קנו.
פתרון לבעיה של אחד הפרטים במערכת, נמצא לא פעם במקום של העברה בין דורית. העברה בין דורית מציעה את האפשרות שלא מעט מהיכולות ומהמגבלות שלנו הן תוצאה של העברה בין דורית. כלומר קיבלנו אותן בירושה. לא פעם אנו שומעים את המשפט "את זה קיבלתי מאבא שלי… או מסבא שלי…". בקונסטלציה המשפחתית אנו מתייחסים להעברה בין דורית כתופעה קיימת (כל הזמן) וברת שינוי. כאשר הסבא גדל כיתום קורה שאחד הנכדים מתנהג ומרגיש כאילו הוא היתום ולהוריו לא ברור למה זה כך ומה עושים בקשר לזה. זאת היא העברה בין דורית. שוב ושוב יש דפוסים, תבניות והבנות שחוזרות על עצמן במקרים רבים. דוגמא לדפוס שחוזר על עצמו היא שהאימא חשה שהילד לא מקשיב לה ולא מתייחס אליה כאמו. כאשר האימא מסתכלת על היחסים עם אימא שלה היא רואה שיש שם נתק או אפילו עוינות. כהורים אנו נתונים להרבה לחצים. לא מעט מהם באים מהציפיות שלנו מעצמנו או הציפיות של החברה שמסביבנו. עם כול זאת, לפעמים מה שמרגיש בעייתי אינו ניתן לשינוי על ידי החלטה שרירותית לשנות התנהגות כזאת או אחרת. עבודה בשיטת הקונסטלציה המשפחתית נחווית מאד עוצמתית ומשחררת, ותוצאותיה מפתיעות.
אישה עם אכילה רגשית שעברה טיפול רגשי בגישה של קונסטלציה משפחתית, גילתה הקשרים של אוכל ליחסים המשפחתיים והשפעתו. המטופלת נולדה פגה לאחר לידת תינוק מת. ההורים, שהיו בחרדה "האביסו" אותה בכל שנות ילדותה המוקדמת, עד שהיא איבדה קשר עם מנגנון השובע והרעב הטבעי של הגוף, ולמדה לחיות בתוך העולם הזה עם הזדקקות מתמדת לאוכל. בתור אישה בוגרת- אוכל היווה עבורה מקור לפיצוי ונחמה בכל תסכולי החיים, ונחווה כבלתי נשלט.
בגישה הטיפולית של קונסטלציה משפחתית אנחנו לא מאשימים את ההורים, אלא מסתכלים על תופעת ההאכלה של הילדה והטיפול החרד בה כתופעה קיימת ושקשורה לעבר של האם ולהינתקותה מתרבותה הקודמת, מהארץ אותה עזבה כאשר עלתה לישראל בילדותה. נתבונן בתופעה של גידול ילד סביב חרדה תמידית לבריאותו, גם דורות אחורה מכיוון שאנו רואים דפוסים ותבניות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במעבר בין הדורות.
במקרה אחר, מטופלת ראתה סביב העיסוק באוכל את סבתה וההקשר שלה לסיפור שקרה בשואה, לרעב נוראי שהיה שם וליחסים מורכבים בין הסבתא לאחיה המת, שם הפרידה לא הושלמה והסבתא, מסתבר, חיה עם אשמה על כך שניצלה והוא לא. האשמה גרמה להרבה אי שקט אצל הסבתא, שעברה אל נכדתה- המטופלת.
החוויה היא מאד עוצמתית ומרפאת, ואנשים חווים שינויים מרחיקי לכת בחוויית החיים שלהם. גם בנושא של אוכל- משהו נרגע, משתחרר ונרפא.
