הפוסטים הבאים

רעבות לשינוי - מאכילה רגשית לאכילה מודעת

May 2, 2014

1/2
Please reload

פוסטים אחרונים

November 21, 2017

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש ע"פ תגיות
עיקבו אחרי
  • Facebook Basic Square

כיצד שיטת ה"התמקדות" תורמת לשינויי הרגלי אכילה?

12/10/2016

שירה אליאס רוטר

 

 

Focusing או כפי שהיא נקראת בעברית "התמקדות", היא שיטה בה אנו מכניסים את עצמנו לסוג של מודעות פתוחה ופנימית הממוקדת בהווה, במה שקורה כרגע בגוף שלנו ובתחושות הפנימיות שלו. מודעות זו מחברת בין הנפש לגוף שלנו והיא שונה מהמודעות שאנו מורגלים אליה בחיי היומיום. 

 

Focusing כעזר לאכילה מודעת

האפשרות לבדוק עם הגוף שלך תוך כדי האכילה הפיזית האם הוא רעב לאוכל או שמא הוא רעב כעת למשהו אחר, היא לב ליבה של האכילה המודעת.

האפשרות להיות ערה לחוש הטעם שלך, להרגיש את כמות המזון המדויקת לך ואת מה שבאמת נכון לגוף שלך לאכול באותו הרגע היא אשר מפתחת את ההרגל החדש והנהדר הזה שנקרא "אכילה מודעת" או "אכילה קשובה". יחד עם ההתמדה, בד בבד, יצטרפו רגעי פלא של אכילה קשובה פנימה, נוכחת, בתשומת לב לגוף, למה מתאים לו לאכול, בשהייה העדינה והמורגשת עם כל ביס, בנוכחות המלאה של תהליך השובע המתגבש בקירבנו - ונאמץ הרגל חדש. ההרגל לשאול את הגוף. לבדוק איתו. להקשיב לו, להישמע לו. 

 

מדובר ברמת עומק ומודעות גבוהה יותר מאשר רק לבדוק עם הגוף "האם יש שם רעב כרגע" ולהשמע לתחושה הפנימית. מדובר ב"להיות עם", להיות ב"כאן ועכשיו", להיות נוכחת. לתת לגוף את מה שבאמת טוב לו, את מה שהוא מבקש. בשמחה, בטוב, באהבה. 

מתוך שלמות עצמית ופנימית. ולשים לב. 

 

חלקנו כל כך רגילות לאכול יחד עם תחושות לוואי שמצטרפות בזמן האכילה כמו למשל "אסור לך. די די תפסיקי". תחושות אשמה של משהו שאת עושה לא בסדר, פעמים לא מעטות עולות בקרב נשים ממש בזמן האכילה. 

ברגע שנשים לב לקולות בתוכינו המצטרפים לארוחה שלנו , תשומת הלב לקולות כאלו - עשויה לתרום לנו מיידית גם להפסיק את השיפוט הפנימי. 

 

הצעד הראשון שאנו עושים ב-focusing , היא יצירת תקשורת עם ה"תחושה המורגשת"

להישאר עם ה"תחושה המורגשת" כל זמן שהיא מתפתחת ולהתבונן בה בסקרנות וללא שיפוט, לקבל באופן ידידותי כל מה שמגיע ולהקשיב  למקום הזה שמנסה להגיד לך משהו ולהתכונן להיות מופתעת. יוג'ין ג'נדלין, מייסד ה"התמקדות" אמר: "לא הופתעת – לא התמקדת". בכל focusing יש הפתעה- משהו שישב שם ולא היה ידוע.  

 

למשל, אם אני  חווה דחף בלתי נשלט לאכילה, אני לא אבקר אותו או אלחם הו. נהפוך הוא, אני אזמין את החלק בתוכי שדוחף לאכילה גם כשהגוף הפיזי חש שובע- ואקשיב לו לעומק, למה שיש לו למסור לי. 

הדחף לאכילה כאשר הגוף הפיזי כבר שבע, פעמים רבות הוא פשוט הרגל שנצרב במוח המון שנים. במקום הקרב הידוע מראש בראש שלנו, נאמץ דרך אחרת - של תירגול מודעות למה שקורה לי ברגע ההווה. 

לתחושות הגופניות, לחויה המדוייקת בתוך הגוף, למילים שעולות מבפנים, לכלל החוויה החושית הפנימית. ונהיה איתה. לא נתנגד לזה שהיא מופיעה. לא נפחד ממנה. נשהה וניתן לה להופיע בדיוק כפי שהיא, ורק נקשיב. 

בהתחלה יהיה לנו מאד קשה לא להגיב וללכת מיד להרגל האוטומאטי שלנו. לאכילה. 

אלא, פשוט לשהות שם. 

מבלי להגיב. 

ולהתבונן. 

לראות את העייפות, את הרגשות שעולים. 

אולי את הסערה, אולי החוסר סבלנות, אולי המתח. 

לנשום עמוק ולתת לזה לחלוף. 

כאשר אנו מעניקים תשומת לב לחוויה העכשווית, חוויה הנמצאת מתחת למודעות- במודעות הגופנית, אנו מפתחים ביטויים חדשים, מילים רעננות וחיות שעוזרים לנו להבין איך אנו חווים חוויה מסוימת.  כשאנו מנסים לקרוא בשם לתחושה המורגשת,  עשויה להגיע תוצאה מופלאה. משהו בתוכנו משתנה. אנחנו נרגעים, הגוף מתמלא אנרגיה, דמעות עשויות להגיע, נשימה עמוקה יכולה להתרחש. השינוי מורגש באופן ישיר בגוף,  אנחנו מרגישים טוב יותר. משהו, במובן הטוב של המילה, השתנה.

Focusing בזמן אכילה קשובה פנימה מעניק לנו יכולת: 

  • להבין מה את באמת מרגישה, להיות בקשר עמוק עם התחושה הפנימית שלך. 

  • לשנות דפוסי התנהגת מתוך מודעות פנימית גבוהה יותר. 

  • לקבל את עצמך יותר ויותר, לחוש יותר שלמה. 

  • ליהנות. להרגיש תחושות חיוביות של רעננות, סיפוק, שובע. 

היא שלחה להביא מאותן עוגיות סמיכות וגוצות המכונות מדלנות קטנות, שנוצקו, כמדומה, בקשוה" גלית כקונכיית סן-ז'אק. לא עבר זמן, ובמכאניות, מדוכדך מן היום המשמים ומהסתמנותו של מחר עגום, הגשתי אל שפתי כפית של תה, שבה טבלתי חתיכה מהמדלן. אבל בשבריר הרגע שבו נגעה בחכי הלגימה הבלולה בפתיתי העוגייה, עבר בי רעד, נדרכתי למופלא שהתחולל בקרבי. עונג פשט בי, מבודד, בלי שורש סיבתו. בן רגע הכה את תהפוכות החיים, עשה את אסונותיהם לסתמיים, את קוצר ימיהם לתעתוע, כדרך שפועלת האהבה, מציף אותי הוויה יקרה: ואולי, הוויה זו לא הייתה בי, היא הייתה אני. חדלתי להרגיש בינוני, מקרי, בן חלוף. מנין יכול היה לבוא בי ששון כזה? חשתי כי הוא קשור בטעם התה והעוגיות, אלא שחרג ממנו לאין שיעור, לא מאותו מין היה. מנין בא? מה משמעו? איך אשיג אותו?" "בעקבות הזמן האבוד" מישל פרוסט

 

הטקסט הנפלא והמפורסם הזה מתאר את נפלאות התשוקה לאוכל, כאשר ההנאה והעונג מציפים אותנו לאין שיעור. כאשר אנחנו מתרגלים נוכחות ברגע הזה, גם בזמן האכילה, נוכל להבחין בתחושות מרוממות נפש שכאלה ולאפשר לעצמנו, פשוט ליהנות. להתמוגג ולהתענג. 

 

 

 

 

Please reload

© 2014 Shira Focusing and constellations.

עיקבו אחרי

  • Facebook - White Circle

נהיה בקשר

שירה אליאס רוטר

רמת השרון

אימייל: shira.rotter@gmail.com

052-5381784

עיצוב ובניית אתרים: www.wixandme.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now