"רוב הקונפליקטים בנושאי שליטה במערכות יחסים אינטימיות מתרחשות כאשר אחד מבני הזוג מנסה להתייחס לשני כמו אל ילד, אמא או אבא". הלינגר.
אני רואה כמה זה נפוץ שאנחנו מנסים לשנות את בן הזוג שלנו, לשפר אותו ולהסביר לו כמה אני צודקת ... וכמה זה נפוץ שאנחנו חוות לחץ מצד בן הזוג שלנו להשתנות, להיות יותר כך או פחות כך.... וכמה אנחנו נעלבות כמו ילדה קטנה אם הוא שכח להתייחס...
"הקשר בין גבר ואישה דורש את זה שהגבר ירצה את האישה כאישה ושהאישה תרצה את הגבר כגבר. אם הגבר נשאר ילד שמחפש את אמא, או אם האישה נשארת ילדה שמחפשת את אבא, היחסים שלהם, למרות שהם עשויים להיות אינטנסיביים ואוהבים, הם לא יחסים של אנשים בוגרים. כאשר אנשים נכנסים למערכת יחסים עם התקווה – מודעת או לא- שהם יקבלו מהיחסים משהו שהם לא קיבלו במערכת היחסים המוקדמת שלהם עם אמם או אביהם - מתפתחת מערכת יחסים של ילד והורה. לפעמים קורה שגבר שמחפש אמא מוצא אישה שמחפשת בן, או שאישה שמחפשת אבא מוצאת מישהו שמחפש בת, זוגות כאלו עשויים להיות מאד מאושרים בתחילה, אך כשיהיו להם ילדים, הם וילדיהם יחוו קשיים בזוגיות שלהם.
האהבה היא מוגבלת כאשר בן הזוג מתנהג כלפי השני בסמכות של הורה, ומנסה ללמד את השני, לשפר אותו או לעזור לו.
כל אדם מבוגר כבר גדל כילד ולמד איך להתנהג, וכל הניסיונות לחנך אותו שוב הם בוודאות נזק לאהבה.
לא פלא שהפרטנר שקיבל יחס של ילד – מגיב בצורה של משיכה לכיוון החוצה מהיחסים – באופן דומה לילד שנמשך לצאת מהמשפחה- ומחפש הקלה בחוץ.
רוב הקונפליקטים בנושאי שליטה במערכות יחסים אינטימיות מתרחשות כאשר אחד מבני הזוג מנסה להתייחס לשני כמו אל ילד, אמא או אבא".
מתוך : הסימטריה החבויה של האהבה , הלינגר.
