Shira Elias
4 באוג׳זמן קריאה 8 דקות
טראומה בין דורית
"אם נשתף פעולה עם מחיקת העבר מהזיכרון שלנו וננסה לגונן על ילדינו מפני זוועות העבר – אנחנו נחטא בחובתנו כלפי העתיד." הזיכרון אינו רק נחלת העבר, הוא המפתח לחיים שלנו כאן ועכשיו. כשאנחנו נתקלים באירוע מזעזע, הנטייה הטבעית שלנו היא להסיט את המבט. אנחנו מנסים להפחית בחומרת המקרה. להקטין. לעשות ראציונאליזציה, לבטל. להאשים את הקורבן. למה אנחנו עושים את זה? יש לנו צורך נואש להאמין שהעולם הוא מקום צודק. "אשליית העולם הצודק" הזו מעניקה לנו תחושת ביטחון ושליטה, אבל היא גם עיוורון מרצ










